שנתיים אחרי שיצא לאור, משחררת רונה קינן אלבום המורכב מגרסאות חדשות שיצרו חברות וחברים לשירים מאלבומה עטור השבחים, זמן התפוז.
במהלך השנתיים שעברו מאז צאת האלבום המקורי ובמיוחד בתקופת הסגרים של השנה האחרונה, כשכולם היו מכונסים באולפנים הביתיים, פנתה רונה אל מוזיקאיות ומוזיקאים שהיא אוהבת במיוחד, וביקשה מהם להציע פרשנויות משלהם לשירים מתוך זמן התפוז.
התוצאות, שלאט לאט החלו לטפטף, היו מרגשות, עשירות ומגוונות, וכללו רמיקסים, גרסאות כיסוי וקטעים אינסטרומנטליים לכל שירי האלבום. כך למשל, זכה מות התפוז לשני רמיקסים אינטליגנטים, שונים באופיים, האחד של שוזין והאחר של עיליי אשדות. בואי למרפסת קיבל גם הוא טוויסט בדמות שתי גרסאות שמחות במיוחד, השואבות השראה מאזורים שונים של הגלובוס, גרסת "Cumbia" של אסף אמדורסקי וגרסת נאו-דיסקו של תום ארמוני ותמיר מוסקט.
שקד ואגוז קיבל חיים חדשים בגרסת סולו פסנתר חלומית של שלומי שבן, בני פרח, בהפגנה ואל תגידי לא, קיבלו פרשניות יפהפיות של יהודית רביץ, פלורה ולונא אבו נסאר, בהתאמה ושירים רבים אחרים טופלו בכישרון ותעוזה על ידי מוזיקאיות ומוזיקאים נפלאים כמו תומר כץ, יעל זלינגר, ג׳ול טרגן ואדם שפלן.
האלבום עצמו מורכב משני חלקים, כשכל אחד מהם מפרק ומרכיב מחדש את שירי האלבום המקורי ויוצר סיפור חדש, אלטרנטיבי, שמוסיף עוד שכבה מרתקת לאלבום שהוכתר כאחת היצירות היפות והבשלות ביותר של רונה קינן.
״לפני שנתיים, עיליי אשדות ביקש ממני את הערוצים של מות התפוז, ואחרי כמה ימים שלח רמיקס יפהפה. הרמיקס הזה שלח אותי להרפתקה מסוג חדש, ומצאתי את עצמי אוצרת פרוייקט מוזיקלי-חברי, כשאני מנסה לייצר דרכו פסיפס של מוזיקה ישראלית שאני אוהבת, מוזיקה שמורכבת משוליים וממרכז, מאלקטרוניקה ומפולק, מנשים יוצרות ומגברים, ואולי, על הדרך, מנסה גם לפתור בעיה עתיקה – איך לתת חיים חדשים והמשכיות לאלבום, אחרי שכבר יצא״.
משתתפות/ים לפי סדר הופעתם באלבום:
יעל זלינגר, תום ארמוני ותמיר מוסקט, פלורה, שוזין, ג׳ול טרגן, שלומי שבן, יהודית רביץ, תומר כץ, אסף אמדורסקי, אדם שפלן, לונא אבו נסאר, עיליי אשדות.